Shōgun

אוף איזו באסה, רק התחלתי וכבר נגמר, מה אני אעשה עכשיו.. איזו יפה תרבות יפן, ככל שאני רואה יותר סרטים עליה אני פשוט מתאהב. תרבות יפן היא כלכך מכובדת ואצילית, מנומסת ושלווה, גם כשזה נראה ההפך הגמור, וכאוס משתולל, אף אחד לא שוכח את נימוסיו. הכבוד והנאמנות זה אצלם במקום הראשון, והוא שונה ממה שרגילים אליו היום. ברגעי השמחה הם מתונים, ברגעי הכעס הם שומרים על קור רוח ולא מתפרצים, ואפילו ברגעים העצובים ביותר, יש להם את טקס החרקירי(ספוקו) המכובד. כל אדם באשר הוא זכאי לכבוד, והכבוד נמצא בכל מקום. בשיחה פשוטה, באוכל, בשינה ואפילו בהליכה. הנאמנות שלהם היא קודם כל לאדונם, ואחכ לעצמם ולשאר. כשיש ציווי ממלאים אותו, לא משנה מה הוא, גם בחדרי חדרים כשאף אחד לא רואה. לכל מילה יש משמעות ולכל מעשה יש השלכות. למרות כל הנאמנות והכבוד, הסדרה מלאה בתככים ומרמות, ואיכשהו הולכת יד ביד על התרבות והמסורת היפנית. הדמויות מצליחות כל פעם למצוא את ה"חור" ב"קוד התנהגות" וזאת פשוט חווית צפייה שלא זכיתי לה כבר הרבה הרבה זמן, ואני רואה severance כל שבוע. שוגון ממחישה איך יפן של 1600 הייתה נראת, ועושה זאת בצורה פשוט מושלמת. הסגנון לבוש המדוייק, הכתיבה המחריפה, המבנים והתפאורה. תאווה לעניים אין לי דבר רע אחד להגיד. מובן לגמרי למה הסדרה הייתה מועמדת ל25 פרסי אמי וזכתה ב18 מהם!! בהרבה מובנים הסדרה מזכירה ומתקרבת למשחקי הכס. גם בעלילה, אבל בעיקר באיכות וברמה הגבוהה שלה. איזה כיף שהסדרה קיבלה אישור לעונה שנייה ושלישית. הלוואי שיצליחו להמשיך עם הרף הגבוה הזה שהעונה הראשונה הציבה אחרי שנגמר ה"חומר מקור" שעליו בנו את הסדרה. מקווה מאוד שלא יהיה פלופ כמו במשחקי הכס מריקו היא סמאש רציני, פשוט דמות מושלמת, ואצלי היא מקום ראשון אחריה הלורד טורונגה הגואט, ואחריו ה"אטאמוטו", גו'ן בלאקת'ורן/אנג'ין 1. 4.5/5 2. 4.5/5 3. 5/5 4. 4.5/5 5. 4.5/5 6. 4.5/5 7. 5/5 8. 5/5 9. 5/5 10. 5/5