Frankenweenie

אני לא חושבת שיש בנאדם שהיה/יש לו כלב שלא יתרגש מהסרט הזה🥹❤️ אמנם עבר כמעט עשור אבל לעולם לא אשכח את הכלבה שלי, בייב את החברות שלנו, והאהבה שלה אלי ושלי אליה, החיבור הכל כך תלותי וכנה שהיה לנו.  סליחה על הקיטש, אבל כלבים הם באמת החברים הטובים של האדם, חברים משום אינטרס, משום מניע, רק מאהבה טהורה אלינו. כל מי שמכיר אותי יודע שאין סיכוי שאני רואה כלב ברחוב ולא עוצרת את השיחה ומתרגשת רק כי כלב עובר לידי ואפילו ניגשת לכלב, ואני באמת מאמינה בלב שלם שהם פשוט גורמים לעולם להיות יותר טוב. אז יכול להיות שאני קצת משוחדת אבל בעיני ׳פרנקנוויני׳ הוא הסרט הכי מושלם שיכול לתאר את האהבה הספציפית הזו כשהייתי ילדה ׳פרנקנוויני׳ היה אחד הסרטים שהכי ריגשו אותי ונגעו בי בחלקים הכי פגיעים בליבי. אני זוכרת שכל פעם מחדש בכיתי ממנו אך גם כל כך שמחתי לראות את החברות של ספרקי וויקטור, וגם היום בגיל מבוגר בהרבה פשוט לא הפסקתי לבכות כל הסרט. באמת קשה לי להסביר מה הרגשתי בכל שניה שספרקי היה על המסך. באופן אישי מרגיש לי שזה שספרקי הוא גם מגזע בול-טרייר כמו בייב שלי, בכלל עורר בי מלא זכרונות ודמיון אליה והדמעות לא עצרו כמעט לרגע. האהבה שלי אליה היא לתמיד, היא תמיד איתי, ואני זוכרת שבתור ילדה כל כך חלמתי להצליח להחזיר אותה כמו ויקטור עד כדי שזה עיסק אותי יותר מידי  בעיני טים ברטון יצר כאן סיפור אמנותי ואנושי יפיפיה, כזה שתמיד ישאר רלוונטי, תמיד יסעיר ויגע עמוק בצופה, יציף זכרונות, ויעורר אינסוף מחשבות. האסתטיקה המשגעת, האטמוספרית והיחודית של ברטון עובדת כאן בכל פריים וכל פרט הכי קטן לעד ההכי משמעותי. התסריט והעלילה משאירה את הצופה בחוויה כל כך חד פעמית ומעוררת רגש. ובכנות עדיין לא יצא לי לראות סרט שמזכיר אותו או מדבר על חברות עם בעל חיים בצורה כה מרגשת ומדויקת. מושלם בכל דקה ודקה בו