Obsession

זה אולי אחד הסרטים היותר טראומטיים שראיתי אני לא יכוהל להסביר כמה לא בנוח הייתי עם מה שראיתי רוב הסרט בר מאוד רצה את זה, עד שהוא קיבל את זה לא בתנאים המדויקים שרצה וכמו בסצנה שבה הוא מתקשר למוקד של המשאלות לבקש לשנות את המשאלה, לא לבטל כי הוא סובל וניקי סובלת, רק לשנות אותה בדיוק לתנאים שהוא רצה, ואז גם בסוף הוא רצה להתאבד בשביל להשתחרר מזה ושניקי תשתחרר מזה, עד שהוא הבין שהוא לא רוצה והוא ניסה להקיא את הכדורים אני חושבת שהסצנה האהובה והשנואה עליי הייתה זו במכונית עם שרה ובר כי הוא ניסה להמשיך לחיות ולהיות עם החברה היחידה שנשארה לו מהסיפור הזה אבל ניקי פיזית רצחה אותה ואני ככ בטראומות זה היה ככ רע היא באה ופאקינג שברה את החלון ודפקה לה את הראש בהגה עד היא מתה עוד סצנה מעולה זה זו לפני כשבר בורח מהדירה כדי להיפגש עם שרה וניקי שחצי ישנה אומרת לו להרוג אותה וגם לפני היא אמרה שזה לא היא ושיש לה חלומות מוזריםוזה בגלל שניקי של אחרי המשאלה היא כמו פיצול אישיות וניקי האמיתית כאילו מנסה לחיות וזה כל פעם שהיא כאילו משתגעת ונגיד מתחיל לבכות זה כי היא לא רוצה בזה באף מובן וזה הורג אותה גם ואז בסוף אחרי שהיא גם מבקשת משאלה שבר יהיה אובססיבי אליה והוא מת היא קמה לתחייה ומבינה שהיא הרגה את שלושה מהחברים הכי קרובים שלה ושהיא לא שלטה על כלום מזה ושהיא צריכה להתמודד עם ההשלכות ואני נורא רוצה סרט המשך עליה אני באמת מצטערת בשביל ניקי זה לא הגיע לה היו גם כמה הערות נחמדות מהאנשים בקולנוע כמו ״אני לא רוצה להיות פה למה אני פה״ שזה מה שכולנו חשבנו וילדים בסוף שקראו לנו ילדות סנטר זה גם היה מצחיק אני רוצה גם להגיד שביחס לתקציב ומה שבדרך כלל מופק מכמות כזו קטנה של כסף הייתה עבןדה ככ מדהימה של המצלמה והסאונדים והשחקנים והבמאי גם מדהים ובאמת שהסרט היה מדהים ויזואלית לא פחות מהסיפור שהיה כתוב מדהים והתכנון המדהים של הכול אני באמת נהנתי עכשיו אני אלך לחוות את הכול בראש מחדש כי ככ רע לי וחרדות בגלל הסרט