Hugo

אוקיי, וואו, כשהייתי קטן אהבתי את הסרט הזה אבל לא זכרתי שהוא עד כדי כך טוב... זה באמת בין הסרטים היחידים שמדברים על ״הקסם שבסרטים״ ובאמת מצליחים להעביר כמה העולם הזה של הקולנוע והסרטים יכול להיות מדהים הכל בסרט הזה פשוט רמה מעל הכל, במיוחד הצילום והמוזיקה, המשחק של אסא באטרפילד היה ממש טוב, כבר מגיל קטן הוא אחד מהשחקנים האהובים עליי (כנל על קלואי גרייס מורץ ששיחקה איתו בסרט) ואני ממש מחכה לעונה שלישית של חינוך מיני🙄. וכמובן סשה ברון כהן היה מעולה שם, מאז שראיתי ״בוראט״ הוא נהפך די מהר לאחד מהשחקנים והקומיקאים האהובים עליי אז ממש שמחתי לראות אותו לוקח חלק בסרט הזה אני כמעט כל הסרט הייתי עם תחושה שרציתי לבכות ולהוציא הכל ולא רק בקטעים העצובים והמרגשים אלא גם בקטעים שהם עסקו בכל העולם הזה של הסרטים, אני חושב שהסיבה לכך הייתה כי נפל לי האסימון שהפעם האחרונה שראיתי סרט בקולנוע הייתה לפני פאקינג שנה וחצי לא יודע למה לא הערכתי את זה מספיק כשהייתי קטן, יכול להיות שלא הבנתי את הסרט עד הסוף ומרגיש לי פספוס שרק עכשיו הוא נכנס לרשימה של הסרטים שגורמים לי להתעניין בקולנוע כי אני מרגיש שזה היה אמור להיכנס כבר לפני מלא מלא זמן פאן פאקט: אני חושב שהם לקחו השראה מהמחברת הסגורה בחצי שעה הראשונה שהוגו היה ממש אובססיבי למחברת ציורים שלו וכולם לא הבינו למה זה ככה ולמה היא תמיד סגורה ולמה אין דלתות בבית הזה