Sentimental Value

וואו איזה סרט וואוווו קודם כל בא לי לדבר על איך אני אוהב סרטים על סרטים ועל קולנוע ועל איך המאחורי קלעים עובדהדמות הראשית בסרט זה הבית. מההתחלה יודעים שהבית שבור ויש לו סדקים מהיסוד, כמו הטראומה שעוברת בתורשה בין דורות במשפחת בולט.  לאמא של גוסטוף יש כל כך הרבה טראומה שהיא לא מדברת עליו כמעט ואפילו בעדות שלה היא לא סנטימנטלית באיך שהיא מספרת את הסיפור שלהגוסטוף קיבל את הטראומה הזאת של אמא שלו אחרי שהיא התאבדה וסוחב את זה איתו.כשגוסטוף עוזב את נורה ואגנס הוא שוב מעביר הלאה את הטראומה ודופק את הבנות שלו לשאר החיים. לומדים איך נורה ניסתה להתאבד פעם ואחד החלקים הבאמת אהובים עליי זה כשאגנס אומרת שהיא לא עברה את מה שנורה עברה כי לה היה את נורה. שמה היא עוצרת את קו הטראומה, בעזרת נורה ומעבירה לבן שלה חיים באמת טובים. לנורה ולאדמס לא היה אבא ומן הסתם הוא לא יכיר את נורה באמת, נכון? אז לא. בגלל הטראומה שעוברת בין דורות. דרך התסריט אגנס משוכנעת לתת לבן שלה לשחק בסרט וכשהיא מראה לנורה היא מבינה שהסרט לא נכתב על אמא של גוסטוף, אלה עליו ועל ביתו ועל הטראומה המשפחתית. אוקיי עכשיו הכי חשוב בואו נדבר על זה שאמרתי את זה עכשיו על סרט בפאקינג נורווגית