The Prestige

“Now you’re looking for the secret, But you won’t find it because, Of course, you’re not really looking. You don’t really want to work it out , You want to be fooled.” * * אחד הדברים שאני הכי אוהבת בסרט הזה היא השוני שלו בצפייה ראשונה וצפייה חוזרת, בצפייה ראשונה הסרט הוא סרט קסמים, סרט המדבר על לאבד הכול רק על מנת להוכיח נקודה, על האובססיה שנוצרה לאלפרד ולאנגייר (לגלעד משום מה היה מאוד קשה להבדיל בין יו גקמן לבין כריסטיאן בייל, אז קראנו להם לאורך כל הסרט וולברין ובאטמן.) להוכיח שהוא יותר טוב. אנחנו צופים בהם מאבדים את השפיות, ואת ההבדל הדק בין הקסם למציאות. זה המסר הגלוי בסרט אך בצפייה חוזרת, הסרט אחר לגמרי. לאורך כל הסרט הטוויסט מוצג לנו לעין לגמרי, והוא כל כך פשוט, אך הבעיה היא שאנחנו לא שמים לב מספיק, לא שמים לב מספיק לפרטים, לדינמיקות, לאינטרקציות, למסר הגלוי שלו, אנחנו לא רוצים לדעת את הטוויסט , זה יהיה סרט רגיל, בנאלי ומשעמם, אנחנו אוהבים שמשחקים בנו וכאשר אנחנו נשארים חסרי מחשבה, זה המסר הסמו בסרט. ולכן זה אחד הסרטים הכי גאונים ואומנותיים אי פעם.