Phantom Thread
וואו אוקיי מרגיש לי שלא ממש יצא לי לכתוב ביקורת פה הרבה זמן וגם על הסרט הזה שראיתי אותו לראשונה לפני יומיים ועכשיו עשיתי ריוואצ׳ ועכשיו כן יש לי כוח לכתוב ביקורת אז הנה
קודם כל אני אתחיל באובייס שזה הצילום המהפנט. בין הדברים שגורמים לסרט להיות בילתי נשכחים זה הדרך שבה זה מצולם ובסרט הכל כל פריים הרגיש כמו יצירת אומנות. הצלליות, צבעים, זוויות השפיעו כלכך הרבה על הרגשות שלי בתור צופה וזה היה פשוט חוויה קולנועית שבאמת קוראת לי פעם במליון
שנה בערך.
החלק השני שאהבתי זה איך שהסיפור והדמויות מוצגות לנו. ההצגת דמויות וכל שינוי או רגש שהם עוברים ממש מרגישים את זה בגלל המשחק, צילום, כתיבת דמויות נכונה ומדויקת ומי שמכיר אותי יודע שכתיבה זה הדבר שהכי חשוב לי בסרט. ופה הכל נעשה בכזה דיוק שאני פשוט חייבת לתת ריספקט לפול תומאס אנדרסון (גם הבמאי וגם הכותב) הוא באמת כזה מוכשר ואין דבר שאני מעריכה ואוהבת יותר מסיפור שכתוב ומבוים טוב כי שום דבר בסרט הזה לא היה יכול לקרות לולא כתיבה ובימוי
מושלמים.
החלק האהוב עליי אישית בסרט זה ה40 דקות הראשונות ואיך שמשם זה לוקח כיוון אחר.
ה40 דקות הראשונות האלו זה אולי ה40 דקות הכי טובות שראיתי איי פעם. הסיפור אהבה שלהם ושהם כאלה חמודים וכל מבט שלהם מרגיש כאילו הלב מתחיל לפעום מהר יותר והצורה שבה הסרט נוגע בסיפור אהבה שלהם בכזאת עדינות ומתח זה מטורף והכימיה שיש לדניאל דיי לואיס וויקי קריפס זה וואוווווו.
לאחר החלק של הסיפור אהבה שלהם הסרט לוקח כיוון אחר שמסמל גם חלק חדש בסרט וגם חלק חדש בקשר שלהם. מפה הסרט משתמש בפחות מילים ויותר תצוגה ויזואלית של ההידרדרות של הזוגיות שלהם והמקום האפל שזה לוקח, ואגב כל שניה שלהם בחצי שעה האחרונה בסרט מצמררת ועלמה ממש מגישה ״i hate my bf final boss” ואני אוהבת את זה בשבילה וגם באיזה שהוא מקום מבינה איתה. וגם אני אישית הייתי מרעילה אותו כי היא בלתי נסבל אבל גם כזה חמודי וocd king 🫰🏻🫰🏻
בכל מקרה זה סרט שאני ממליצה לכולםםם פה לראות לפחות פעם אחת בחיים שלהם, אל תהיו סתומים כמוני ותוסיפו את זה לרשימת צפייה כמה חודשים ולא לראות את זה כי זה נראה משעמם כי זה סרט שאתם תצטערו לא לראות.לי אישת לקח יומיים עד שהחלטתי להוסיף אותו לטופ 4 אבל זה סרט שזה קצת בושה לראות ולא להוסיף לטופ 4