נהנתי בטירוף!
סידני לומנט עם עוד סרט על מושבעים, רק הפעם סיפור אמיתי לגמרי. קומדיית פשע בבית המשפט ודוכן העדים, ולא בחדר המושבעים.
ג׳קי דינורשיו, המגולם על ידי ווין דיזל, הוא בוס מאפיה שהורשע ל30 שנה על סחר בסמים, ומואשם שנית בקשירת קשר במשפט עם עוד 20 בני ״משפחה״ על 76 סעיפים(!!)(המשפט נארך 631 יום ואפילו זכה לתואר ״המשפט הארוך ביותר״).ג׳קי, שכבר לא סומך על עורכי דין אחרי שהורשע לראשונה, בוחר לייצג את עצמו, מה שגורם לכל שאר הנאשמים לחשוש מאוד(כי קשירת קשר וכו, מספיק אחד שיפיל את כולם) ומשם כל הכיף מתחיל.
הסרט התחיל בסיקוונס אדיר של רפרנסים(ממש לא מכוונים). קודם כל הוא התחיל בטוני, ואי אפשר לראות סרט על איטלקים בלי להזכר בטוני סופרנו, סצנה מיד אחרי ראינו את האש, גם כן מהסופרנוס, וגם פה לא אהבתי אותו בכלל, ושוב סצנה אחרי נאמר שם call saul, ושם כבר בכלל איבדתי את זה.
אני לא מת על ווין דיזל, ולא חושב שהוא שחקן כל-כך טוב, אבל יש לציין שהוא נתן הופעה נהדרת כג׳קי בוס המאפיה, שהיה גם עם הומור משובח, וגם מאיים ורציני כשצריך. בתחילת הסרט התבאסתי שגנדולפיני לא לוהק לתפקיד כי מי יכול לשחק בוס מאפיה עם הומור יותר טוב ממנו(וגם כי הוא שיחק ברימייק של 12 המושבעים) ,אבל הופתעתי לטובה.
פיטר דינקלג׳/טיריון לניסטר הרג אותי מצחוק. כל פעם שהוא נאם בפני העדים הביאו לו דוכן מוגבה על גלגלים, שזה גם שובר מצחוק, וגם הזכיר לי את הסצנה הכי טובה עם הדמות הכי טובה בפרק הכמעט הכי טוב של הסדרה הכמעט הכי טובה משחקי הכס - הנאום של טיריון.
בתום המשפט המאוד ארוך הזה, המושבעים נכנסו לחדר לקבלת החלטה, ואי אפשר היה שלא לחייך רק מהמחשבה על היצירה המדהימה של לומנט - 12 מושבעים.
סרט קליל וכיפי מאוד, ממליץ
נהנתי בטירוף!
סידני לומנט עם עוד סרט על מושבעים, רק הפעם סיפור אמיתי לגמרי. קומדיית פשע בבית המשפט ודוכן העדים, ולא בחדר המושבעים.
ג׳קי דינורשיו, המגולם על ידי ווין דיזל, הוא בוס מאפיה שהורשע ל30 שנה על סחר בסמים, ומואשם שנית בקשירת קשר במשפט עם עוד 20 בני ״משפחה״ על 76 סעיפים(!!)(המשפט נארך 631 יום ואפילו זכה לתואר ״המשפט הארוך ביותר״).ג׳קי, שכבר לא סומך על עורכי דין אחרי שהורשע לראשונה, בוחר לייצג את עצמו, מה שגורם לכל שאר הנאשמים לחשוש מאוד(כי קשירת קשר וכו, מספיק אחד שיפיל את כולם) ומשם כל הכיף מתחיל.
הסרט התחיל בסיקוונס אדיר של רפרנסים(ממש לא מכוונים). קודם כל הוא התחיל בטוני, ואי אפשר לראות סרט על איטלקים בלי להזכר בטוני סופרנו, סצנה מיד אחרי ראינו את האש, גם כן מהסופרנוס, וגם פה לא אהבתי אותו בכלל, ושוב סצנה אחרי נאמר שם call saul, ושם כבר בכלל איבדתי את זה.
אני לא מת על ווין דיזל, ולא חושב שהוא שחקן כל-כך טוב, אבל יש לציין שהוא נתן הופעה נהדרת כג׳קי בוס המאפיה, שהיה גם עם הומור משובח, וגם מאיים ורציני כשצריך. בתחילת הסרט התבאסתי שגנדולפיני לא לוהק לתפקיד כי מי יכול לשחק בוס מאפיה עם הומור יותר טוב ממנו(וגם כי הוא שיחק ברימייק של 12 המושבעים) ,אבל הופתעתי לטובה.
פיטר דינקלג׳/טיריון לניסטר הרג אותי מצחוק. כל פעם שהוא נאם בפני העדים הביאו לו דוכן מוגבה על גלגלים, שזה גם שובר מצחוק, וגם הזכיר לי את הסצנה הכי טובה עם הדמות הכי טובה בפרק הכמעט הכי טוב של הסדרה הכמעט הכי טובה משחקי הכס - הנאום של טיריון.
בתום המשפט המאוד ארוך הזה, המושבעים נכנסו לחדר לקבלת החלטה, ואי אפשר היה שלא לחייך רק מהמחשבה על היצירה המדהימה של לומנט - 12 מושבעים.
סרט קליל וכיפי מאוד, ממליץ
