״הלהקה״ היא סיפור על להקת הנח”ל בשיא ימי הזוהר שלה על הבמה ומאחורי הקלעים. הוא לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של להקה צבאית בשנות ה-70, עם כל הדרמה, האגו, והרגש שמתלווים אל חיי הבמה.
מה שאני הכי אוהבת בסרט זה האווירה הנוסטלגית שלו. הוא מצליח לתפוס את הרוח של התקופה מהשפה, הלבוש והמוזיקה. השירים פשוט מדהימים, כל אחד מהם מרגיש כמו קלאסיקה ישראלית נצחית וכשאני צופה בסרט אני מרגישה כאילו חזרתי בזמן, לתקופה שבה הכל היה פשוט אבל מלא תשוקה.
בנוסף, הדמויות בסרט כתובות נהדר לדעתי ומעבר לזה שיש לי קראש ענק על גידי גוב כדטנר, אני מאוד אוהבת את איך שלכל אחד מחברי הלהקה ממש יש סיפור משלו + את המתחים והריבים שיש בין חלק מחברי הלהקה.
הסרט הזה הוא ללא ספק הסרט הישראלי האהוב עליי ואני בטוחה שצפיתי בו לפחות 10 פעמים אבל איכשהו הוא עדיין לא נמאס.
״הלהקה״ היא סיפור על להקת הנח”ל בשיא ימי הזוהר שלה על הבמה ומאחורי הקלעים. הוא לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של להקה צבאית בשנות ה-70, עם כל הדרמה, האגו, והרגש שמתלווים אל חיי הבמה.
מה שאני הכי אוהבת בסרט זה האווירה הנוסטלגית שלו. הוא מצליח לתפוס את הרוח של התקופה מהשפה, הלבוש והמוזיקה. השירים פשוט מדהימים, כל אחד מהם מרגיש כמו קלאסיקה ישראלית נצחית וכשאני צופה בסרט אני מרגישה כאילו חזרתי בזמן, לתקופה שבה הכל היה פשוט אבל מלא תשוקה.
בנוסף, הדמויות בסרט כתובות נהדר לדעתי ומעבר לזה שיש לי קראש ענק על גידי גוב כדטנר, אני מאוד אוהבת את איך שלכל אחד מחברי הלהקה ממש יש סיפור משלו + את המתחים והריבים שיש בין חלק מחברי הלהקה.
הסרט הזה הוא ללא ספק הסרט הישראלי האהוב עליי ואני בטוחה שצפיתי בו לפחות 10 פעמים אבל איכשהו הוא עדיין לא נמאס.
